דלקת חניכיים, או בשמה המקצועי ג׳ינג׳יויטיס (Gingivitis), היא מצב דלקתי של רקמת החניכיים בחלל הפה והיא נחשבת לאחר מבעיות הפה והשיניים הנפוצות ביותר: מעל 90% מהאוכלוסיה תסבול מבעיה זו, בדרגות חומרה שונות, במשך ימי חייהם.
מהן בעצם חניכיים?
החניכיים הן הרקמות הרכות סביב השיניים.
רקמת החניכיים מורכבות משני חלקים עיקריים:
- העצם המכתשית (העצם האלוואולרית) בלסת הנושאת את השיניים.
- רירית החניכיים שהיא הרקמה המצפה את העצם.
תפקידן הוא לבודד את אזור החיבור בין השיניים לעצמות הלסת ולהגן עליו.
אז איפה נמצאת הדלקת?
דלקת בחניכיים היא בעצם דלקת של רירית החניכיים. מצבים בהם העצם המכתשית מעורבת נקראים מחלת חניכיים או פריודונטיטיס.
מה מקור הדלקת?
רוב מחלות החניכיים נגרמות על ידי חיידקים המצטברים בדר״כ ברווחים הקטנים הקיימים בין החניכיים לשיניים. מצב זה מוכר לאוכלוסיה הכללית כרובד חיידקים או פלאק.
כאשר האזורים הללו לא עוברים ניקיון יסודי, מצטברת שכבת חיידקים קשיחה המשלבת בתוכה סידן. שכבה זו מוכרת לנו בשם אבנית (אבן שן).
במידה והאבנית לא מוסרת תוך זמן יחסית קצר, היא הולכת וגדלה ויוצרת לחץ על רקמת החניכיים ויכולה להתרחב פנימה, לאזור החיבור של שורשי השיניים לעצמות הלסת.
הדלקת עצמה נוצרת בעקבות הזיהום החיידקי בשילוב עם הלחץ המופעל על רקמת החניכיים כתוצאה מהאבנית.
אז מה זה פריודונטיטיס (Periodontitis)?
פריודונטיטיס היא בעצם דלקת כרונית של החניכיים. בהעדר טיפול לאורך זמן בדלקת חניכיים (ג׳ינג׳יויטיס) המחלה הופכת להיות כרונית. מחלה זו מופיעה בעיקר אצל מבוגרים, אבל לא רק, ומתאפיינת בהרס המערכות המעגנות את השיניים ללסת ולחניכיים.
קיימת מחלה יותר חמורה יותר הנקראית פריודונטיטיס אגרסיבי הנוטה להשפיע יותר על צעירים, וברוב המקרים הרקע למחלה הוא גנטי.
סוג נוסף הוא פריודונטיטיס הנובע ממחלה מערכתית כגון מחלה אוטואימונית (מחלה בה מערכת החיסון תוקפת רקמות שונות בגוף) או מחלות הפוגעות ביכולת של הגוף להתמודד עם דלקות. במחלה זו נוצר נמק סביב רקמת השן הגורם להחלשות אחיזתה, דימום וריח רע מהפה, תנודתיות השן ואף לנשירתה.
מהם התסמינים של דלקת בחניכיים?
התסמינים הראשונים של דלקת בחניכיים יכולים להיות דימום מהחניכיים, לרוב במהלך צחצוח השיניים, חניכיים רכות, נפוחות ומבריקות, כאבים בחניכיים וריח רע מהפה.
בהמשך יכולים להופיע תסמינים חמורים יותר כגון נסיגת חניכיים וחשיפת שורשי השן, שיניים מתנדנדות, מרווחים הולכים וגדלים בשיניים, שינוי בצליל הדיבור והתזת רוק במהלך דיבור, אובדן שיניים, רגישות יתר לשינוי טמפרטורה או לטעמים שונים (חמוץ, מתוק), רגישות למגע בצוואר השן, ומוגלה בין השיניים.
שימו לב שלמרות התסמינים המפורטים, המחלה בשלביה הראשונים ולעיתים אף בשלביה המתקדמים יותר, כגון נסיגת חניכיים, אינה כואבת בדרך כלל, ולכן קל להגיע למצבים של דלקת חניכיים מתקדמת מבלי להרגיש כלל.
רוב האנשים יגשו לרופא השיניים עקב תופעות של רגישות לקור או לחום או בגלל דימום.
מה הכוונה בנסיגת חניכיים?
נסיגת חניכיים, כפי ששמה מרמז, הינה נסיגה הולכת ומתרחבת של רקמת החניכיים לכיוון שורשי השן. נסיגה זו מסירה את מעטה ההגנה הטבעית של שורשי השיניים. ההשלכות הן אסתטיות (מראה הפנים והפה) ובריאותיות.
כאשר מעטה ההגנה נחלש השיניים הופכות לרגישות מאוד למגע חום וקור. בהמשך מתחילה פגיעה בחיבור בין שורשי השיניים לעצמות הלסת. כאשר החיבור רופף השיניים מתחילות להתנדנד ומקשות על הלעיסה והדיבור. בסופו של דבר, הפגיעה הקשה גורמת להתנתקות השיניים מהלסת ולנשירתן. מצב זה הוא מצב אל חזור, המצריך השתלת שיניים.
האם יש אנשים הנמצאים בסיכון יתר לחלות בדלקת החניכיים?
קבוצות הנמצאות בסיכון יתר לחלות בדלקת החניכיים (ומחלות חניכיים אחרות) כוללות:
- מעשנים.
- אנשים עם נטייה גנטית למחלות חניכיים.
- הריון – כתוצאה משינויים הורמונליים.
- מחלות הגורמות לירידה ביעילות מערכת החיסון.
- כתרים ישנים ולקויים (לדוגמה בסיס מתכת אשר החליד) וסתימות שיניים לקויות.
- צחצוח שיניים אגרסיבי מדיי העלול לגרום לפגיעה בחניכיים ולשחיקה בלתי הפיכה של כותרת השן בעיקר באזור הצוואר.
- מחלות כרוניות לא מאוזנות כגון סכרת או אוסטאופורוזיס.
- נטילת תרופות מסוימות כגון סטרואידים, תרופות כימותרפיות, וחוסמי תעלות סידן למיניהם.
- תזונה לקויה.
- גיל – ככל שאנחנו מזדקנים, כך עולה הסיכון לדלקת חניכיים.
כיצד ניתן למנוע את התפתחות דלקת החניכיים?
קיימות מספר דרכים למנוע התפתחות של דלקת בחניכיים.
אחת הדרכים החשובות ביותר הוא צחצוח שיניים יסודי פעמיים ביום (בוקר וערב). עדיף לצחצח שיניים במברשת רכה המאפשרת צחצוח חזק ויסודי יותר מבלי לפגוע ולפצוע את רקמת החניכיים, והמסייעת להגיע לרווחים בין השיניים ולנקות אותם.
לאחר הצחצוח יש להשלים את ניקוי המרווחים בין השיניים בחוט דנטלי. שימוש במיי פה יעזור בהשלמת ניקיון חלל הפה.
דרך נוספת היא ביקורת אצל שיננית פעמיים בשנה לצורך ניקוי האבנית.
כמובן שצריך להוועץ ברופא שיניים מוסמך במקרים של דימומים ותסמינים נוספים.
מהו הטיפול בדלקת החניכיים?
קיימות מספר דרכים לטיפול בדלקת בחניכיים.
כאמור הדרך הטובה ביותר היא מניעה, אבל במידה ולמרות זאת התפתחה דלקת בחניכיים, הטיפול תלוי בחומרת הדלקת ובמצבו הרפואי של המטופל.
לרוב הטיפול שיבוצע הוא גרידת חניכיים, טיפול בו מסירים שכבה של אבנית, חיידקים ורקמות מתות שהצטברו על שורשי השיניים מתחת לחניכיים. טיפול זה מספיק בדרך כלל על מנת לגרום להחלמה מהירה מהדלקת, כאשר שמירה על בריאות החניכיים, על ידי צחצוח נכון והגיינת פה, תשמר מצב זה ותמנע דלקות בעתיד.
במקרים מסויימים יהיה צורך בחומרי שטיפה מיוחדים, טיפול אנטיביוטי או טיפול פרמקולוגי מקומי המבוצע על ידי החדרת תרופות לתוך החניכיים הפגועות.
במקרים חמורים ידרש ביצוע ניתוח פריודונטי הכולל שיקום של שורשי השן ועצם החניכיים אשר נפגעו כתוצאה מהדלקת.
מה ההבדל בין דלקת בחניכיים ועששת השן?
עששת השן היא מחלה זיהומית שבה מתרחש תהליך הרס של ציפוי השן (האמייל), היכול לגרום לחורים בשיניים. דלקת בחניכיים פוגעת ברקמת החניכיים כמתואר. שתיהן יכולות להוביל בסופו של דבר לנסיגת חניכיים ולתופעות המתוארות.
אילו עוד דברים חשוב לדעת על טיפול בדלקת החניכיים? במידה והתפתחה דלקת בחניכיים, הטיפול בה דורש רופא שיניים מיומן, מהימן ומומלץ על מנת להבטיח את בריאותכם ולשפר את זמן החלמתכם.
במרפאת השיניים של ד"ר קדמאני מירושלים תהנו מצוות של רופאים מומחים מיומנים והמנוסים בתחום!
לכל שאלה או תיאום פגישה, צרו קשר איתנו עוד היום!