כל מה שאתם צריכים לדעת על עקירת שן בינה

לאדם הממוצע יש 32 שיניים בפה. ארבעת השיניים האחוריות ביותר מכונות שיני בינה, או כפי שנקראות בשפה המקצועית, הטוחנת השלישית. שיני הבינה בוקעות בדר״כ בגילאי העשרה המאוחרים או בתחילת שנות ה-20, לאחר סיום התפתחות הלסתות.

שן הבינה נקראית כך, ככל הנראה, בגלל ההנחה שבגילאים בהם השיניים הללו בוקעות, האדם צבר מעט בינה, חכמה, בחייו.

אז מדוע שן הבינה יכולה לגרום לבעיה? 

מחקרים הראו כי הלסת של האדם המודרני קטנה משמעותית מהלסת של האדם הקדמון, בעוד שמספר השיניים נשאר כמעט זהה, ומאחר ושיני הבינה הן האחרונות לבקוע, אין די מקום בלסת והן בוקעות חלקית או נשארות כלואות.

האם צריך לעקור שן בינה? 

אין תמימות דעים בקרב רופאי השיניים לגבי הסוגייה הזאת, אך באופן כללי אין צורך בעקירת שן בינה, כל עוד היא אינה יוצרת בעיות. במידה ושן הבינה יוצרת בעיות, ההמלצה היא להוציאה. 

מה הן הבעיות העלולות להיווצר בגלל שן הבינה? 

לרוב קיימים שני מצבים עיקריים בהם מומלץ לבצע עקירה:

1. שן בינה כלואה – מדובר בשן בינה אשר לא "בוקעת" ונשארת בתוך החניכיים. קיימים מקרים בהם השן תישאר כלואה בתוך כיס אויר אשר יצבור חיידקים ומוגלה ואף יהפוך לציסטה. מצב זה יכול לגרום לנזק לשן הכלואה, לחניכיים ואף לשיניים הסמוכות אליה. כאמור במידה והשן הכלואה לא גורמת לתסמינים המתוארים, אין צורך בעקירתה. 
2. בקיעה חלקית – כלומר השן החלה לבקוע, אך ״נתקעה״ בחניכיים או בשיניים הסמוכות. מצב זה יכול לגרום לנזק רציני לרקמת החניכיים או לשיניים הסמוכות ועל כן מומלץ לבצע עקירה.

מי מבצע את העקירה?

עקירת שן בינה מתבצעת לרוב ע״י רופא שיניים המיומן בכך או ע״י כירורג פה ולסת. ההליך עצמו יכול להתבצע בבית חולים או במרפאת השיניים. 

במידה והוחלט שיש צורך בעקירת השן, האם יש צורך בצילומים מיוחדים לפני כן? לרוב יבוצע צילום דנטלי טרם הפעולה בכדי לקבוע את הדרך הטובה ביותר לבצע את העקירה. לפעמים יבוצע CT לצורך אפיון טוב יותר של מיקום השן ביחס לגורמים שונים כגון העצב המנדיבולרי, שיניים אחרות, הסינוסים וכו׳. הרופא אשר יבצע את העקירה יחליט האם קיים צורך בביצוע CT.

כיצד מתבצעת העקירה? 

עקירת השן, המכונה גם עקירה כירורגית, הינה ניתוח קטן אשר מבוצע לרוב בהרדמה מקומית בלבד. לאחר הרדמת האזור, תבוצע חשיפה של אזור השן והוצאתה. לאחר מכן האזור יתפר, ע״י תפר נמס או לא נמס, בהתאם להעדפת הרופא המבצע את הפעולה. משך הפעולה הוא כחצי שעה, במידה ואין סיבוכים. ישנן רופאים הממליצים לשים שקית עם קרח על האזור לאחר העקירה למשך מספר שעות בכדי למנוע נפיחות של האזור. 

מה עושים לאחר הטיפול?

האם יש צורך בטיפול מיוחד לאחר עקירת השן? אין צורך בטיפול מיוחד למעט הקפדה על שטיפת האזור ונטילת משככי כאבים. מומלץ להמנע מאכילת מאכלים חמים, עישון ופעילות גופנית בימים הראשונים לאחר העקירה. ככלל, יש להצמד להוראות הרופא אשר ביצע את העקירה. זמן ההחלמה נע בין מספר ימים לשבועיים ומשתנה מאדם לאדם.

מהם הסיבוכים השכיחים לאחר עקירת שן בינה?

כדאי לזכור, התופעות המפורטות מטה שכיחות מאוד לאחר עקירת שן, אך במידה והן לא חולפות תוך מספר ימים, או במידה וחלה החמרה בהרגשתן, יש לפנות לרופא אשר ביצע את העקירה.

• נפיחות בחניכיים – תופעה שכיחה וטבעית לחלוטין. כאמור ייתכן והרופא ימליץ על הנחת קרח על האזור בכדי לנסות ולמנוע או להוריד את הנפיחות.
• כאב – תופעה שכיחה ביותר, במיוחד לאחר עקירה כירורגית. מומלץ ליטול משככי כאבים, רצוי מסוג התרופות האנטי-דלקתיות שאינן סטרואידים. במידה והכאבים נמשכים מעל למספר ימים יש לפנות לרופא אשר ביצע את העקירה. (ראה גם בהמשך ״מכתשית יבשה״.)
• חבורות ונפיחות בלחי – בדר״כ חולף לאחר מספר ימים.
• דימום באזור העקירה – בדר״כ מדובר בדימום קל הפוסק מעצמו או עם מעט לחץ קל על האזור. במידה והדימום ממשיך או מתגבר יש לפנות מיד לרופא אשר ביצע את העקירה.
• הגבלה בפתיחת הפה (Trismus) – לעיתים מופיעים קשיים בפתיחה מלאה של הפה לאחר עקירת השן. תופעה זו חולפת בדר״כ מעצמה לאחר מספר ימים. ניתן אף לבצע פיזיותרפיה לאזור.
• מכתשית יבשה (Dry Soket) – מכתשית (מלשון מכתש) היא שקע שנוצר בלסת לאחר עקירת השן. במהלך העקירה, כתוצאה מדימום, אמור להיווצר קריש דם מעל המכתשית. בהמשך קריש הדם אמור להתפרק ולהפוך לבסיס עליו תבנה הרקמה של העצם והחניכיים, והוא בעצם זה שיגן על העצם החשופה שנותרה כתוצאה מהעקירה. לפעמים, מסיבות מגוונות, לא נוצר קריש דם בתוך המכתשית והעצם נשארת חשופה. דבר זה גורם לעיכוב בריפוי ולכאבים עזים באזור, מאחר ובעצם העצב העובר במקום נותר חשוף. מצב זה מכונה מכתשית יבשה. הטיפול כולל משככי כאבים, שטיפות הפה במיי מלח וסתימת השקע באמצעות פד גזה הספוג בחומר חיטוי או שמן. הכאב יכול להמשך בין 10 ימים ועד לכחודש וחצי. 

מהם הסיבוכים הנדירים יותר לאחר עקירת שן בינה?

(סיבוכים מסוג אלה, בהקפדה על רופא איכותי ומהימן והקשבה לכל הוראותיו, סביר להניח שלא יקרו לכם)

• נימול השפה התחתונה או הלשון במקרה של פגיעה בעצבים. 
• שבר בלסת 
• פגיעה בסינוס במקרה של עקירה של שן עליונה 
• זיהום – לרוב סביב איזור העקירה. הטיפול הוא באנטיביוטיקה. 

אילו עצבים יכולים להפגע כתוצאה מעקירת שן בינה?

קיימים שני עצבים היכולים להפגע כתוצאה מעקירה של שן בינה תחתונה. 

• העצב המנדיבולרי (Inferior Alveolar Nerve) העובר בדר״כ בסמוך לשורשי שיני הבינה התחתונות ואחראי להעברת תחושה מהשפה התחתונה ומהשיניים בצד במטופל. הסיכון לפגיעה בעצב זה הוא בין 1%-2% ולרוב ההפרעה בתחושה משתפרת עם הזמן ואף מסתדרת בעצמה מספר שבועות לאחר הטיפול. 
• העצב התחושתי הלשוני (Lingual Nerve) האחראי להעברת תחושה מהחלק הקדמי של הלשון בצד המטופל.

האם יש צורך בשחזור השן לאחר העקירה? 

אין צורך בשחזור מאחר ושן הבינה אינה משתתפת באופן יעיל בפעולת הלעיסה של האוכל וניתן לבצע פעולה זו גם בלעדיה. 

אילו עוד דברים חשוב לדעת על עקירת שן בינה? כדאי לזכור שעקירת שן בינה הינה הליך מורכב הדורש רופא שיניים מיומן, מהימן ומומלץ על מנת להבטיח את בריאותכם ולשפר את זמן החלמתכם.

במרפאת השיניים של ד"ר קדמאני מירושלים תהנו מצוות של רופאים מומחים מיומנים והמנוסים בתחום! 

לכל שאלה או תיאום פגישה, צרו קשר איתנו עוד היום!